מוות. אובדן. כישלון.
עיניו של ינאי נפערו באי אמון, מבטו היטשטש. פיקת גרונו נעה, הוא חש שרפה בחזהו. "מה…?"
"מת", שגב אמר להגה.
"הוא חיפה עליך, ובכך הציל אותך. ראינו את זה".
ינאי מצמץ בעיניו, מגרש את הטשטוש.
המחזה שראה העלה בו בחילה.
בחילה של כישלון. של מוות. של אכזבה.
שני חורים בגב.
אחד בראש.
שלושתם מפויחים, שחורים, נוטפי דם.
 
שבועת שווא. חורבן.
הוא החריב את החיים שלו.
בשביל כלום.
הדמעות של אפריל לא עצרו. ראשה נזרק לאחור, פיה התנשף.
הבזק עלה במוחה.
מאט נשבע לה.
"שבועיים וזהו. נשבע".
הוא נשבע.
ולא קיים.
 
תגלית. התפכחות. נקודת מפנה.
יש סיכוי שכולם פספסו כאן משהו חשוב.
אצבעותיו של איתי נעו במהירות. הוא פתח את קובץ הגרף.
מאפייני הקובץ גרמו ללסתו להתהדק.
הוא פתח גם את סרט מצלמת האבטחה שמוקמה בדיוק מול גג הבניין, מביט בו בעיניים מצומצמות ומבע קפוא.
ככל שחלפו השניות הלכו פניו והחווירו. שיניו התהדקו בחוזקה. הדמויות זזו מולו על המסך, מגלות לו תמונה שונה לגמרי מכל מה שידעו עד כה.
מולקרב הוא מותחן איכותי, חמישי בסדרת אחים לנשק מבית היוצר של א. בראב.
מול קרב איום וחסר פשרות, הוא אכן מוקרב.
אם אינך יודע בשביל מה אתה מוכן למות,
עדיין לא התחלת לחיות.